סגולת הטקסט
ספרים הם אמצעי מיוחד, אמצעי שמשנה את האדם. אם האדם משקיע את עצמו בספר בכוונה להשתנות, אז מתרחש בו שינוי. אפילו שלא מבין מה שקורא, ואפילו שלא יודע מה השינוי שצריך לעבור, עוברים עליו שינויים במחשבה, בלב, ברצון. (ערוץ "סגולת הטקסט" סגולה 25: אמצעי שמשנה את האדם)
* * * * *
דֶרֶך מָשָל וְדִמְיוֹן
=
בעל הסולם, ספר 'תלמוד עשר הספירות' חלק ד', פרק א', אות ב', "אור פנימי"
"
לֹא יִתָכֵן כְּלָל
לְרַמֵז עַל הַמְצִיאוּת שֶל
הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים
בְּעֶזְרַת הָעֲנָפִים הַגַשְמִיִם,
–
שֶהֲרֵי אֵין לַעֲנָפִים הָאֵלוּ
יַחַס יָשָר לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים
אֲשֶר יִהְיוּ מוּכְשָרִים
לְבָאֵר הַמוּשָׂגִים שֶלָהֶם.
–
וּמַה שֶמְדוּבָּר בָּהֶם
הוּא בְּדֶרֶך מָשָל וְדִמְיוֹן,
וְאֵינוֹ אֶלָא כְּדֵי
לְשַכֵּך הָאוֹזֵן.
מתקדמים לא מתוך זה שקוראים משהו חדש, אלא מתוך זה שמרגישים משהו חדש. שמשתדלים כמה שיותר להיכנס פנימה, לתוך הטקסט, לתוך הלב, לתוך החיבור בינינו, כדי להנות מהתיקון הפנימי דרך המאור המחזיר למוטב. (ערוץ "סגולת הטקסט" סגולה 19: לא קוראים אלא מרגישים)
* * * * *
מַהִי עֲבוֹדַת הָאָדָם הרב ד"ר מיכאל לייטמן בהכנה לשיעור (21.03.08)
–
לְהִיכָּנֵס לְתוֹךְ הַלֵּב,
וּלְהִתְעַמֵּק בּוֹ
יוֹתֵר וְיוֹתֵר לָעוֹמֵק,
כְּמוֹ בְּאֵיזוֹ מְעָרָה
שֶנִכְנָסִים לְתוֹכָהּ
יוֹתֵר וְיוֹתֵר פְּנִימָה,
–
וּלְהִשְתַּדֵּל לִמְצוֹא שָם
אֶת הָרְצוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים בְּיוֹתֵר,
שֶלּא קִיבֵּל מֵהַחִינוּךְ,
וְלא קִיבֵּל מֵהַסְּבִיבָה,
וְלא שֶמְּכַבֵּד אוֹתָם הָעוֹלָם,
אֶלָּא הֵם הֵם "הַשֶּלִּי" שֶלּוֹ.
–
מַמָּש אֶת הָרְצוֹנוֹת וְהַמַּחְשָבוֹת
הַפְּנִימִיִּים בְּיוֹתֵר שֶלּוֹ
שֶאִיתָם נוֹלַד,
וְאַף אֶחָד לא הִשְפִּיעַ עֲלֵיהֶם
עַל יְדֵי חִינוּךְ וּסְבִיבָה.
–
וְאָז לָקַחַת אוֹתָם,
וְלִפְנוֹת אִיתָם לְאוֹתוֹ הָאוֹר,
לַכּוֹחַ הַזֶּה שֶמֵאִיר,
וּמַחְזִיר אוֹתָנוּ לַטּוֹב וּמֵטִיב.
.
–
וְהָעֲבוֹדָה הַזּאת
הִיא טִבְעִית וּפְשוּטָה
וְאֵינֶנָּה דּוֹרֶשֶת כְּלוּם.
–
אֶלָּא שֶיִּקְרָא בַּכְּתָבִים
שֶהֵכִינוּ לָנוּ,
וְעַל יְדֵי הַכְּתָבִים הָאֵלֶּה
יַצְלִיחַ לְחַבֵּר
אֶת הָאוֹר שֶמֵּאִיר,
עִם אוֹתָהּ נְקוּדָה
הַפְּנִימִית בְּיוֹתֵר שֶבַּלֵּב.
* * * * *
אור החיים
עבודה עם
טקסטים היא היסוד והבסיס של הפעילות שלנו, הספר אף פעם לא נעלם לשום מקום, יש לו
שורש רוחני עליון ביותר. אפילו אם הספר ממוקם במחשב, הוא בכל מקרה ספר, טקסט.
עשרים ושתיים האותיות של האלף-בית העברי יוצרים כלי רוחני.
בכך שאדם
קורא ובו זמנית מכין את הטקסט כך שיהיה מובן עבור אחרים, הוא הופך לערוץ של קשר
בין הבורא לבינם, אז האור העליון עובר דרכו. אחרת האדם סותם את עצמו ולא מקבל כלום
מלמעלה. הכול מסודר בכזו צורה, שיש עליון, הבורא, האדם ומישהו שלישי. על האדם
להעביר דרכו את האור מהבורא לתחתון.
בעל הסולם
כותב בהקדמה לספר "עץ החיים" שהאדם אינו חי למען צרכי עצמו, אלא למען
צרכי כל השרשרת, כך שכל חוליה בשרשרת אינה מקבלת את אור החיים לתוכה, אלא מעבירה
את אור החיים לכל השרשרת בכללות.
כאשר האדם
מעביר דרכו את האור לאחרים, הוא לא מוגבל בשום דבר, ובזה ייחודיותו הנפלאה, מפני
שאז הוא הופך לכלי קיבול של כל האור האין-סופי. הוא לא חוסם אותו אלא מעביר דרכו,
לכן כל האור הופך להיות שלו. עם זאת, הוא נהנה מקבלת האור ומדבקותו בבורא, הוא
מחבר אותו עם כל השאר וממלא את האחרים בהידמוּת לבורא. מה יכול להיות עוצמתי יותר
מהמצב הזה? שום דבר.
בִּרְכַּת הַצַדִיק
כתבי בעל הסולם, מאמר: "אחור וקדם צרתני"
עִנְיָן הַבְּרָכוֹת שֶל הַצַדִיקִים,
שֶבְּדִבְרֵי פִּיהֵם
מִיַד מְגַלִים יוֹתֵר,
מִמַה שֶיֵש כּוֹח לְאָדָם פָּשוּט
לְגַלוֹת בְּיָדַיִים וְרַגְלַיִים,
–
כִּי אָדָם פָּשוּט
הָרוֹצֶה לִגְמוֹל חֲסָדִים עִם חֲבֵרוֹ,
נוֹתֵן לוֹ כֶּסֶף מְרוּבֶּה בְּיָדָיו בְּפוֹעַל
וּמְעַשְרוֹ,
מִכּל מָקוֹם אֵינוֹ יוֹדֵעַ
אִם יִתְקַיֵים בּוֹ זְמַן מְרוּבֶּה.
– –
אֲבָל הַשָלֵם,
הָרוֹצֶה לִגְמוֹל חֲסָדִים לַחֲבֵרוֹ,
הוּא נוֹתֵן לוֹ בְּרָכָה בְּפִיו,
דְהַיְינוּ,
אֵיזֶה דִּיבּוּרִים קְצָרִים שֶל עֲשִירוּת
וּמִיָד מִתְגַלֶה מַעֲשֶׂה הָעֲשִירוּת
עַל חֲבֵרוֹ.
–
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה